דרך השתיקה – מסע פנימה

שני המקטעים הראשונים עוברים דרך רחובות עירוניים סואנים. מתוך הרעש, עולה הרגל מתחיל להקשיב פנימה. השתיקה הופכת לחברה לא היעדר קול, אלא נוכחות עמוקה

במהלך המקטע השלישי נחשפים מולו, אט אט, הרי ירושלים, על כל עצמתם. שם הוא עוצר ושואל: “מה אני יכול/ה להשאיר מאחור? ועם מה אני צריך להשאר
במקטע הרביעי, לצד אנדרטת הסובלנות, הוא מניח אבן - מנחה של שחרור
לאחר מכן, מתחיל לעלות ולטפס אל ירושלים.

על הרכס, העולה לרגל כבר עייף ומעט שונה - אך ירושלים עדיין נסתרת. אתגר נוסף עוד מחכה.

ביום החמישי יורד אל העמק; בשישי מטפס שוב. לאט-לאט העיר מתרוממת ונפרשת אליו